על עצמאים בהייטק ותרומות כספיות לקוד פתוח

אחד הדברים שעצמאים רבים בתחום ההייטק (אנשי system, devops, יועצים טכנולוגיים וכו׳) לא כל כך מודעים לכך – זה שסבסוד שלהם (בצורה חד פעמית או חודשית) של פרויקטים בלינוקס (ליבה, desktop, porting, פלטפורמות) לא רק שעוזרת לאותם פרויקטים, היא גם מוכרת אצל רשויות המס.

על מנת להבין מה בעצם מוכר ואיך העזרה שלכם יכולה גם לתגמל אתכם בחזרה, נצטרך להבין משהו אחד פשוט: מימון עמותת לינוקס כלשהי (Linux Foundation, Debian ואחרים) מוכר כהוצאה מוכרת אם יש לכם זיקה ישירה. מה הכוונה? נניח שיש לכם Raspberry Pi או Home Lab שמריץ מכונות וירטוליות עם לינוקס, קונטיינרים, והדברים הללו משמשים אתכם לעסק או לקדם אתכם מבחינת ידע לעסק – המדינה מכירה בחלק מהסכום בהתאם למס השולי שאתם משלמים.

במילים אחרות – מספיק שיש לי Raspberry Pi שמריץ mail relay לגוגל (כדי לשלוח מיילים) ואני תורמת לפרויקט לינוקס או לפרויקט שיש לו זיקה כלשהי לחבילה שמותקנת לי על ה-pi (לדוגמא kernel), יש לי זיקה ישירה (אני צריכה עדכוני kernel לצרכי אבטחה, לדוגמא) ולכן הרשויות יכירו בכך כהוצאה מוכרת שתפחית את תשלומי המס.

כך שבסופו של דבר, לא רק שהסבסוד/מימון שלכם עוזר לפרויקט, אתם גם מקבלים כסף בחזרה מהמדינה.

אז קדימה, סבסדו/ממנו פרויקטים בקוד פתוח 🙂

שימוש ב-LLM בתחומי ה-IT

בשנתיים האחרונות אנו צופים בפריצה רצינית של כל עולם ה-LLM (כלומר Large Language Models), במיוחד בתצורות מסחריות כגון Open AI, Anthropic, Gemini ואחרים. אין ספק שכלים ופלטפורמות אלו משנים הן את עולם הפיתוח והעולמות הנלווים (IT ועוד) מהקצה לקצה, ולכן חשבתי להתייחס ל-LLM ספציפית בתחום ה-IT.

נתחיל בשאלה הראשונה: האם שרות כמו ChatGPT או Claude יכול לסייע בתחומי IT?

בניגוד לאחרים, אני לא חושבת שאפשר לתת תשובה חד ערכית של ״כן״ או ״לא״. הדברים מורכבים יותר, וברשותכם – אפרט (לא אתייחס ל-LLM מפורסמים ספציפית, פשוט אקרא לכך ״סייען״):

  • אין ספק שסייען כמו קלוד או ChatGPT יכול לסייע – כל עוד אתה מבין את הנושאים בהם אתה מבקש עזרה. אם אתה צריך עזרה בנושאים הקשורים ללינוקס ואינך לדוגמא מבין מה-הם ספריות, שרותים או דברים כאלו, יכול להיות שתקבל סיוע והסבר מהסייען, אבל באותו בטחון שתקבל סיוע, יכול להיות שתקבל מידע שגוי, מוטעה או פשוט ישן, כי הסייען לא טרח לחפש מידע ברשת ושילב אותו בתשובה.
  • במקרים רבים, יכול להיות שתופתע מהתשובות או שתיכנס ל״סחרחורת״ הואיל והסייען ״נתקע״ בתקלה שולית שלא קשורה לבעיה שבגינה פנית, ויכול להיות שתיקון אותה תקלה שולית – תדפוק לך את המערכת, ולכן אתה חייב ״לפקס״ את הסייען אך ורק בנושא הבעיה שבגינה פנית.
  • לא חשוב כמה מנגנונים יש לסייען ״לזכור״ דברים – לפעמים הוא שוכח, וגם כשהוא מחפש ב״זכרון״ שלו (או בקבצי md) יכול להיות שהוא ימצא אזכור ו״יזכר״, אך הזכרון הוא על מקרה אחר שאינו קשור לבעיה הנוכחית, ושוב אתה עלול למצוא את עצמך צופה ב״תיקון״ שיכול להיות שידפוק לך את המערכת.
  • אם לא הקמתם עד היום, מומלץ להקים: שרת git פנימי (לא, לא github או שרות git בענן ציבורי). הסייען במקרים רבים משנה קבצים או מתקין/מסיר חבילות או משנה קוד (באישורך כמובן), ולפעמים קשה מאוד לעשות rollback (אלא אם אתה רוצה להתחבר למערכת הגיבוי ולשחזר vm מהגיבוי האחרון, לדוגמא). שילוב git יחד עם הסייען כך שכל שינוי הכי קטן ירשם ב-git מיידית, יוכל לעזור לחזור אחורה (או לעבור קדימה) בין בשימוש בסייען ובין בהרצת פקודות git ידניות. זו השיטה הכי טובה לעקוב אחר שינויים.
  • רבים לא יודעים – במקרים רבים הסייען פשוט מרים ידיים כשאתה מבקש דברים נדירים או שלא נעשו או שקשה למצוא מידע עליהם, או שהוא פשוט טוען שזה לא אפשרי. אם יש לך ידע שהדבר אפשרי, פה יהיה המקום שלך ״להתווכח״ (push back) ולציין דברים מסויימים, על מנת שהסייען ילך ויחפש יותר מידע.
  • להכיר את הקוד – ביקשת מהסייען לכתוב אפליקציה או תוכנית או סקריפט. אם אינך מכיר את השפה, בקש מהסייען שיכתוב את זה בשפת תכנות או סקריפטים שאתה מבין. ככל שתקרא את הקוד, תמצא במקרים רבים כל מיני בעיות של כתיבה יותר מדי קצרה וחסרה או ארוכה של הקוד ובמקרים רבים גם השמטות של פונקציות שביקשת.
  • יכול להיות מאוד קל לפרוץ אליכם: רבים מבקשים כל מיני אפליקציות שהסייען כותב בפלטפורמות JS שונות ובמקרים רבים הסייען יתקין חבילות שאינן חדשות ושכוללות בעיות אבטחה. במקרים כאלו, מספיק יהיה להריץ התקנה  ואת האפליקציה – והמערכת שלכם חשופה לפרצות, שימוש בטוקנים של הסייען, השתלטות על מערכות ועוד, ולכן – הסייען כתב לכם משהו שרציתם? שניה לפני שהמערכת מריצה npm. npx, pnpm וכו׳ – בקשו מהסייען לוודא שאלו הגרסאות האחרונות וגם לאחר ההתקנה – לוודא שאין שום חבילה פרוצה מותקנת. טיפ קטן: כל סייען ישמח לכתוב לכם סקריפט קצר שירוץ ב-cron/scheduler ויסרוק יומית את החבילות המותקנות אם התגלו בעיות אבטחה – ויוכל לשלוח אליכם התראה בדרך שתרצו (טלגרם, אימייל וכו׳).

נקודה אחרונה שאני מעוניינת להתייחס אליה וקשורה לקיצוץ/פיטורים עקב אינטגרציה של סייען דיגיטלי כזה או אחר: מי שעוקבים אחרי חברות טכנולוגיה רבות, רואה שכשחברה אחת מפטרת עקב שילוב AI, חברות אחרות שוכרות יותר, ובצדק: הסייען הוא כלי שמחירו עולה ועולה, הוא גרוע ביצירתיות והוא מצריך ״שליטה״ מצד הארגון. אם יש לארגון 6 אנשי IT שמטפלים בתשתית, במקום לפטר לדוגמא מחצית ״כי יש AI״, יהיה אפשר לשנות לחלק מהאנשים את התפקיד לכך שיבצעו פרויקטים אחרים תוך שימוש מפוקח ב-AI וניצול הידע והנסיון של אותם אנשי IT- כדי לקדם את התשתיות בחברה. דוגמאות: הקמת ובדיקת פלטפורמות נסיוניות חדשות, ביצוע אופטימיזציה לקיימות, מעבר חלקים מסויימים לענן וחלקים אחרים מהענן, בדיקות לגבי multi cloud, בדיקה אם אפשר להחליף פתרונות SAAS יקרים (שהאמת הפשוטה: אין לכם מושג ירוק מה החברה שנותנת שרות מריצה) בפתרונות ״ביתיים״ ועוד ועוד. היצירתיות שיש לאותם אנשי IT תעזור מאוד לארגון יחד עם הסייען כדי להקים את אותם דברים.

לסיכום: כן, AI זה בהחלט משהו שלא הכרנו מהעבר (אני נמצאת יותר מ-30 שנה בתחום וההבטחות לגבי ״מערכות חכמות״ אכזבו פעם אחר פעם), אבל חשוב לשים דברים בפרופורציה – זה כלי שעוזר, אבל כלי שגם יביא לכם סיוטים, ישקר חופשי וישכח דברים עם אפס יצירתיות, אז עם כל יתרונותיו, יש בו לא מעט חסרונות ובמקום לחפש איך לפטר אנשים ״בגלל AI״ חפשו איך ניתן לשלב את שניהם יחדיו.

האם באמת יש צורך בכתובת IP אמיתית קבועה?

במשך שנים רבות היתה דרישה לכתובת IP קבועה – הן ברמת אירוח שרתים (hosting) ובלא מעט מקרים – גם אנשים פרטיים שכרו מספקיות האינטרנט כתובת IP קבועה.

אולם כיום, ב-2026. האם יש באמת צורך בכך? לעניות דעתי, למעט במקרים כמו שרת דואר, אין בכך צורך. הבה ננתח זאת:

  • אם לדוגמא אתם מארחים אתר או אפליקציה כלשהי באתר שלכם, סביר להניח שתריצו אותה מאחורי שרותים כמו של חברת Cloudflare כך שלא רק שכתובת ה-IP שלכם אינה משנה, אלא גם תעודת ה-SSL  מצדכם נהפכת לדבר מיותר – בשניהם Cloudflare (והמתחרים) דואגים לכך, כל עוד תריצו daemon קטן במערכת שלכם שיודע לשוחח עם Cloudflare. בדרך גם תוכלו לוותר על צורך בפתיחת פורטים (80,443 וכו׳) מחומת האש שלכם.
  • אם מדובר בגישה מרחוק למחשב לצרכים שונים – בין אם מדובר בשליטה מרחוק או ב-vpn – גם כאן, פתרונות mesh vpn שונות מייתרים את הצורך בכתובת IP אמיתית קבועה. פתרונות כמו tailscale, zerotier ואחרים לא דורשים זאת והן מסתדרים יפה גם כשאין אפילו IP אמיתי (על כך בהמשך). גם הגישה הקלאסית (team viewer, parsec ועוד) אינה דורשת IP קבוע.
  • מקרה חריג הוא כשמדובר בשרות דוא״ל, כתובת ה-IP הקבועה נותנת יתרון אך היא אינה כה הכרחית: בסכום קטן או בחינם (תלוי בשרות) ניתן להשתמש בשרותים שונים כדי להוציא דואר (SMTP), וכדי לקבל דואר, ניתן להשתמש בכתובת דינמית עם script קטנטן שדוגם מהי כתובת ה-IP ומעדכן רישומי DNS (אפילו לא צריך יותר ddns) ובכך בעצם גם עוקפים את בעיות ה-RBL/PBL, SPF, DKIM, DMARC ואחרים (אלו דברים שנבדקים במשלוח, לא בקבלה, ומי שמתמודד עם זה – זה השרות שאתה שולח דרכו החוצהֿ). החסרון הוא כמובן בחלון ה-TTL כשמשתנה כתובת ה-IP.

כלומר מה שחשוב יותר הוא השם מאשר כתובת ה-IP שלך. אם תיכנס לכתובת https://dorinx.me לדוגמא (שם נמצאים קישורים לכל התכנים שאני מפרסמת) – האם זה משנה היכן האתר מאוחסן ומה כתובת ה-IP של האתר? כלל לא! החשיבות היא זמינות האתר, תעודת SSL, מהירות תגובה ועוד.

ומכאן, כיום, אפשר לעבור לאתגרים יותר מעניינים – כשרוצים לארח אתר קטנטן או שרות מרחוק, אבל לא רק שאין כתובת IP אמיתית קבועה ברשותך, אלא שאין ברשותך כלל כתובת IP אמיתית – כלומר הגלישה שלך, יחד עם עוד קבוצה גדולה של אנשים – יוצאת מכתובת IP אחת שאינה בשליטתכם ואין אפשרות (רשמית) לפתוח פורטים פנימה, מה שנקרא CGNAT.

האם אפשר להסתדר? ברוב המקרים התשובה לכך היא כן. הבלוג הזה שאתם קוראים כרגע, רץ על שרת proxmox כשהבלוגים נמצאים בתוך VM והשרת מחובר בכבל יחיד אל ראוטר סלולרי (שנמצא במצב bridge) ללא כל חיבור לרשתות אחרות, כך שאין כתובת IP אמיתית במחשב או בנתב, ובכל זאת – אתם קוראים את האתר הזה ואתרים אחרים שלי, והגישה שלי לשרת מרחוק נעשית רק דרך mesh vpn – וזה עובד!

לסיכום: גם כשאין כתובת IP אמיתית קבועה, אפשר בהחלט למצוא פתרון כמעט לכל בעיה שדורשת שרותים שונים מהמחשב/שרת, וכפי שעיניכם רואות, גם בלי IP אמיתי אצלכם – אפשר לעשות את רוב הדברים.

האם כדאי לרכוש רכזת USB? או שאולי כדאי Thunderbolt Dock?

אם יש מקום שהוא ״עמוס״ במידע שגוי, מוטעה (הן מצד היצרנים, הן מצד משפיענים, וכן… גם מעוזרים וירטואליים) – זהו עולם ה-USB, שמכניס שמות מבלבלים ועוד.

במחשבים רבים כיום (הן במחשבי מקבוק, או לאפטופים PC) כמות החיבורים שקיימים – קטנה מאוד: במק היקר ביותר ישנם 3 חיבורי USB וחיבור Magsafe, ואולי בעולם ה-PC, ברוב המקרים תקבל חיבור או 2 של USB-C (בקצה הגבוה חלק מאותם חיבורים יהיו Thunderbolt והשאר USB-C רגילים) ועוד חיבור או 2 של USB-A וחיבור HDMI ואולי, אולי, קורא כרטיסים די איטי..

כך יוצא שרבים מהמשתמשים מעוניינים לחבר ציוד נוסף למחשב, אך כמות החיבורים המועטה במחשב מאלצת אותם לחפש פתרונות שמאפשרים חיבורים רבים חיצוניים, וכאן מתחיל הסיבוך: האם לקנות איזו רכזת USB עמוסה כניסות? או שאולי כדאי להשקיע יותר ולרכוש Thunderbolt Docking Station? ומה בעצם ההבדל ביניהם?

בקליפ הבא (אזהרה: קצת ארוך, בערך 6 דקות) אסביר את הדברים. חשוב לציין שאני מדברת בכלליות ואני מתמקדת ב-2 נקודות: או שאתם בבית (שאז מומלץ Thunderbolt Dock) או שאתם בחוץ (שאז מומלצת רכזת USB). (שימו לב – הקליפ הוא ברזולוציית 4K אז אתם מוזמנים ללחוץ על כפתור ה-Full Screen לראות את החיבורים במכשירים)

אם יש לכם שאלות, אשמח לענות עליהם בתגובות לפוסט זה.

כמה מילים על DGX Spark של NVidia

חברת NVidia החלה למכור לאחרונה בצורה ישירה ודרך יצרני מחשבים נוספים כמו Dell, HPE, Lenovo, Asus (שמוכרים מחשב שהוא זהה פנימית, אך באריזה שונה) – את ה-Spark, מחשב מיני קטן שמיועד למפתחי AI/ML ואימוני Dataset.

מבחינה חיצונית ובהשוואה למחשבי מיני PC אחרים שקיימים בשוק, ה-Spark שונה כמעט בכל דבר: אין לו חיבורי HDMI או חיבורי USB Type A, אין לו חיבור חשמל קנייני, אין בו מעבד X86 או GPU יעודי, ואין בו זכרון רגיל שמופרד ל-CPU ו-GPU. המחשב כולל את הטכנולוגיות החדשות – רק חיבורי USB-C, זכרון אחוד שמשותף ל-CPU/GPU0, מעבד ARM שכולל CPU/GPU, וחיבורי רשת שלא קיימים באף מחשב אחר: חיבור 10 ג׳יגהביט ב-RJ45 ו-2 חיבורים במהירות 100 ג׳יגהביט (חיבור QSFP56) המאפשרים לשרשר ישירות עוד מחשבי Spark במהירות גבוהה. לאלו שרוצים, יש גם Wifi..

הבדל נוסף ומאוד מהותי קשור בכל מה שיש מבחינת תוכנה: אין Windows (ולא נראה שיש כוונה להציע עליו את מערכת ההפעלה הזו) אלא אובונטו בגירסה של Nvidia (שנקרא DGX_OS), והשינוי הכי גדול שיכול מאוד לסייע למפתחים – הוא מאגר תוכנות ופלטפורמות AI/LM שזמינות להורדה והתקנה עם Playbooks מיד כשמפעילים לראשונה את המחשב, ואם מישהו לא מכיר מה לעשות ואיך, המערכת כולל מודל פנימי המאפשר למפתח ״לשוחח״ ישירות עם המודל ולקבל את הפרטים איך לעשות ומה. בקיצור, NVidia עשו הכל כדי לתת למפתחים חיים יותר קלים מבלי לשבור את הראש על תאימות מערכת הפעלה, דרייברים, התקנת פלטפורמות וכו׳

מה בעצם נותן SPARK שפתרונות אחרים לא נותנים? בכדי לענות על כך, צריך לזכור שכיום, כאשר מפתח רוצה לאמן Dataset כלשהו על מודל, הוא צריך להעלות את המודל על ה-VRAM של ה-GPU ובנוסף להעלות גם את ה-Dataset (כולו או חלקו) אל ה-VRAM, כך שלשם ביצוע הדברים הללו, יש צורך בכרטיס GPU יקר (או 2), או להשתמש במודלים שהוגדרו מראש ל-Floating Point נמוך כמו 8 או 4 ביט (FP4) שאינם תופסים זכרון VRAM יקר.

ה-Spark מאפשר לעשות זאת ביתר קלות: המחשב מכיל כ-128 ג׳יגהבייט זכרון אחוד, כך שיש מספיק מקום בזכרון להשתמש הן במודל והן ב-Dataset (או חלקו), אולם חשוב לזכור: ה-Spark מצטיין ב-FP4 ונצטרך להשתמש במודל עם Quantization כזה על מנת לבצע אימון (אפשר לעשות על FP8 ואחרים, אך הביצועים יהיו איטיים מאוד). הביצועים בכל מקרה לא יהיו כמו מערכת של שרת DGX או כרטיס גרפי RTX, אך הם יספיקו למפתח לנסות ולכוונן Dataset חלקי, לראות שהכל עובד – ואז להעביר את האימון המלא לשרתים.

יתרון נוסף לפתרון כמו של Spark הוא אפשרות הגדילה: צריכים 256 ג׳יגהבייט זכרון אחוד? קונים עוד מערכת, ומחברים דרך כבל DAC בחיבור ה-100 ג׳יגה ביניהם, ואם רוצים לבנות אשכול שלם, משתמשים במתג 100 ג׳יגהביט. למתחרים, אגב – אין פתרון כזה.

ואם דיברנו על מתחרים: הפתרונות המתחרים שיש כיום הם פתרונות מבוססים Ryzen AI Max של AMD שיש להם יתרונות וחסרונות: מצד אחד, גם הם כוללים פתרון זכרון אחוד, אפשרות להפעיל Windows ותאימות X86 עם ביצועים שאינם כה רחוקים מה-Spark, אולם החסרון הוא שאין רשמית CUDA (יש משהו שנקרא ZLUDA אבל זה פתרון שעדיין בפיתוח) ולכן יש צורך בשימוש ROCm או Vulkan. יתרון גדול הוא המחיר – כמחצית ממה ש-Nvidia מבקשים.

לסיכום: Spark הוא פתרון מעולה שמתאים למפתחים בחברות, ארגונים וכל מקום שיכול להרשות לעצמו להשקיע 4000$ במכונה ושהם צריכים זאת. מצד שני, למשתמש הביתי, ה-Home Lab, או זה שיודע לינוקס טוב ויודע לקמפל ולהגדיר דברים גם כשאין CUDA – אפשר להשתמש בפתרון המבוסס AMD או PC עם כרטיס RTX יקר.

מערכת Windows 10 רוצה שתשדרגו. מה עושים?

בימים האחרונים יותר ויותר אנשים מקבלים הודעה ממערכות ה-Windows שלהם בבית כי עליהם לשדרג ל-Windows 11, ורבים לא יודעים אם לעשות זאת, מה הסיכונים, מה המחיר ומה האלטרנטיבות. אם נסתכל לפי הרשת, נראה מגוון עצות, ולכן החלטתי להתייחס ל-4 עצות העיקריות:

  • כן, לשדרג ל-Windows 11. העצה הזו מגיעה מגורמים רבים והיא בסופו של דבר עצה טובה ברמת המאקרו. סביר להניח שכל האפליקציות שלכם ימשיכו לעבוד וההגדרות שלכם ישמרו בעת שדרוג.
    אז האם כדאי לשדרג? כן, אבל חשוב לזכור: Windows 11 הופכת את המחשב שלכם למחשב עם פרסומות מכאן ועד הודעה חדשה, ועם כריכת שרותי אונליין לשרותים רגילים (נסו לשמור תמונה ותראו איך מיקרוסופט מתעקשת שתשמרו אותה אונליין ולא מקומית, לדוגמא) מה שמתורגם לכך שתוציאו יותר כסף, ובנוסף – השדרוג מתקין שורה של תכונות ותוכנות נוספות שכביכול אמורות לשפר את חויית השימושיות, אבל בפועל – זה מאיט יותר את המחשב ותופס יותר מקום על דיסק.
    לכן, אם רוצים לבחור באופציה זו, כדאי להריץ את Debloater על מנת להסיר חלקים שונים ב-Windows שרק תופסים מקום ומשאבים (חשוב: אם אין לכם נסיון במחשבים, תנו למישהו שיש לו נסיון להפעיל את ה-Debloater).
  • לא לשדרג – זו גם אופציה אפשרית, אבל חשוב  לזכור: מיקרוסופט לא תשחרר יותר בחינם שדרוגי אבטחה, וזה יכול לעלות לכם כלום או 30 דולר, תלוי באיזה אופציה תבחרו במסגרת תוכנית ESU. בכל מקרה, תצטרכו ליצור חשבון במיקרוסופט (אם לא יצרתם והתחברתם אליו), וזו נקודה שחשובה לחלק מהאנשים שלא מעוניינים בה.
  • לעבור ל-מק או לעבור ללינוקס: זו הצעה שמאוד ״תופסת גובה״ בפורומים השונים, אולם כאחת שיש לה יותר מ-8 שרתי לינוקס ו-5 מחשבי מק בביתה, אני ממליצה דווקא לא לבחור באופציות הללו, אלא אם אותו משתמש מוכן להשקיע את הזמן ומאמץ ללמוד מערכת אחרת, כולל את כל ה״שטיקים״ שלה ובאגים או הגדרות שיש לעשות על מנת לעבוד באופן רגיל ושוטף, ולכן זו האופציה האחרונה שאינני ממליצה (ואם מתעקשים ללכת במסלול הזה, אני ממליצה על מק… לינוקס, עדיין, אינו מוכן לשימוש כדסקטופ, אלא אם המשתמש מכיר טוב לינוקס)

לסיכום: מיקרוסופט רוצה שתשדרג, ועכשיו, ויש המון קולות ללכת לכאן או לכאן, אבל חשוב לשקול היטב את האופציות השונות, ורק אז ליישם (ואם אין לכם כח להחליט עכשיו ואתם חושבים להחליט עוד חודש חודשיים, אתם תמיד יכולים לשנות משהו קטן, הנה קליפ שמסביר מה ואיך):